יום שני, 21 ביוני 2010

מסיבת מפלצות משעשעת


















תומרי שלי בן 8.
תמיד חשבתי שיהיו לי רק בנות- הרי אני כזאת "אמא של בנות", צובעת הכל בורוד ומתלהבת מסרטים וקוקיות...
כששקדי נולדה, העתיד נראה לי ורוד- תרתי משמע.
כשבאנו שוב עם בטן לאולטרסאונד ונודע לנו שהפעם זה בן , צבעוניות מעורפלת התערבלה לי בבטן: תמונות ירוקות של צבי נינג'ה ומדי צבא, ספיידרמנים אדומים וחרבות אפורות. אני? בנים???

לא ידעתי, אפילו לא יכולתי לדמיין כמה אושר, עניין, אהבה, ו-כן, גם עיצוב, העולל החדש הזה יכניס לחיי.

כבר 8 שנים שאני מעצבת ימי הולדת כחולים, ירוקים ואדומים- בלי טיפה של ורוד ועם כמויות בלתי נתפסות של אהבה.

הפעם המדען הצעיר ביקש- יום הולדת בנושא מפלצות. עם מדע כמובן- ושיהיה מתוק.
וכרגיל- ביקש וקיבל.

הצבעים שנבחרו היו כחולים, ירוקים, טורקיז על גווניו השונים בשילוב נגיעות עדינות של צבע אדום חם.
בלונים בצבעים הנכונים נופחו, הוצבו על מוטות פלסטיק ירוקים וננעצו בעציצים הרבים המקיפים את הפרגולה המשפחתית.
























דגלי נייר מעוטרים במפלצות וברכות נתלו סביב, ומארזי ממתקים (מפלצתיים כמובן) מולאו במיני מתיקה ובהפתעות. עגלת הפופקורן התמלאה לאיטה בגרעיני תירס נפוחים, ממלאה את חלל המסיבה בניחוח מלוח ומוכר. אוירת חג תלויה באויר.




















































ההפעלה שנבחרה היתה בישול מולקולרי- חוויה מדהימההה העובדת על כל החושים:
בעזרתו האדיבה של ה"דוקטור" כפי שקראו לו הילדים, מדדנו, טיפטפנו, זילפנו וערבבנו, יצרנו וליקקנו ממתקים בצורות ומרקמים מפתיעים ומדהימים.
חנקן נוזלי אשר נשפך על שמנת מתוקה מתובלת הפך אותה בן רגע לגלידה קרה ומרעננת- לא לפני שמילא את כל החלל בענני עשן לבנבנים מלאי אוירה. קור מקפיא הותז ממכשיר מתאים והקפיא בן רגע קצפיות רכות לגבישי קרח מתוקים. מיץ פטל הפך לקויאר עגול ומבריק, ואת הקולה הפכו הילדים לסוכרית גומי באורך מטר וחצי.





















































































קינחנו בגביעי צ'יפס חם ומלוח ובלחמניות טריות עמוסות כל טוב, ובעוגת מפלצת כמובן.
מזל טוב מתוק שלי, מי יתן ואוכל להמשיך ולהגשים את תלומותיך המתוקים כל חיי. אמן.




יום שבת, 5 ביוני 2010

אבטיח מתוק מתוק

אבטיח אבטיח-
לא על עץ ולא על שיח.
על הארץ הוא גדל,
גם בשמש גם בצל!

יויו חזר עם דקלום קייצי מהגן,
והכניס את כולנו לאוירת אבטיחים מתוקה-
אבטיח לבריכה, ציורים של אבטיח, וכמובן- עוגת אבטיח בצ'יק צ'ק שמכינים בקלי קלות וזוללים מיד.
נזכרתי בתמונה שראיתי פעם ברשת (לצערי אין לי מושג איפה), והנה נולדה לנו פעילות משותפת לשבת אחר הצהריים.

בבקשה:
מכינים בלילה של עוגה לבנה בחושה, וממש לפני האפיה מוסיפים טיפת צבע מאכל אדום וכוס שוקולד צ'יפס.
אופים ברינג או בתבנית קפיצית בחום נמוך יחסית (175 מעלות), מוציאים מהתבנית ומצננים.

















בעזרת סכין ארוכה וחדה מיישרים את פני העוגה, כך שתוכנה האדום יחשף.

















מקציפים שמנת מתוקה עם 2 כפות אינסטנט פודינג ומעט מאוד צבע מאכל ירוק, ומורחים שכבה נדיבה סביב היקף העוגה (אם רוצים שמור את העוגה ולא להגיש מיד ניתן להחליף את הקצפת בקרם חמאה)

















מודדים את גובה והיקף העוגה. מרדדים בצק סוכר ירוק כהה וחותכים ממנו רצועה מתאימה. כורכים את רצועת הבצק הירוקה סיביב העוגה.

















בתיאבון!

יום שלישי, 1 ביוני 2010

"מעצבים" עם ליאת תימור


















יום שני, 6:00 בבוקר, האוטו עמוס בעוגות וקאפקייקס צבעוניים.
כולנו (האוטו, העוגות ואני) ממתינים לרויטל.
כשתגיע נצא לדרכנו, לאולפנים שברחוב הברזל בתל אביב.
מי שקצת מכיר אותי יודע שאני וניווט לא ממש הולכים יחד...
למרות שכבר הייתי באולפנים האלה לא מעט פעמים - עדיין אין לי מושג איך מגיעים, ולכן כדאי לצאת בזמן ולהשאיר מספיק "זמן בירבור".
באיחור אופנתי של רבע שעה (מה שמכניס אותנו בדיוק לפקקים (-:) ) הגיעה רויטל והרמנו עוגן.

צחקנו, קישקשנו, צחקנו עוד קצת.. והלכנו לאיבוד 3-4 פעמים עד שהגענו (בדיוק בזמן!) לאולפנים.
פרקנו את העוגות, שתינו כוס קפה... ויאללה, מתחילים ב"טופס הטיולים":
חדר איפור (בבקשה לא איפור כבד מידי), חיבור לסאונד, סידור שולחן הצילומים, כיוונוני מצלמה אחרונים...ומצלמים.

הדגמתי פיסול קליל של כפכפי פליפ-פלופ, ליצירת קאפקייקס קייציים (יעלה מתישהו לאתר התכנית, ישודר אם אינני טועה ב-28.6, יעדכנו אותי מתי בדיוק)

היה כיף !

אבל הכי כיף היה...
למרות הלחץ בעבודה (3 עוגות חתונה לפני גימורים סופיים לאספקה ליום ג') , החלטנו לקנח את הביקור בעיר הגדולה בקפה וסלט ב"מקס ברנר", ובביקור רב קניות ובזבוזים בחנות המסיבות המקסימה הילולה.
(את מה שקניתי שם תראו בפוסטים נפרדים, 2 מסיבות רבות עיצוב ממתינות לי לקראת סוף החודש)



בתמונה- רויטל נהנת מאוירת החופש.
























חזרנו בצהריים, עמוסות בקניות ובהפתעות לילדים- בכל זאת נסענו לת"א, אי אפשר לחזור בידים ריקות, לא? בערב נפגשנו שוב, הפעם בסטודיו. אני- לפיין-טיונינג לעוגות של מחר, ורויטל- להכנת הסטודיו ליום הצילומים הצפוי למחרת בבוקר. יום מקסים שיהיה!